מע"מ רמלה נ' אליס

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב האישום בביצוען של שבע עבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975. על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת הינה בעלת עסק למכירת מצעים ורשומה כעוסקת מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף תשל"ו 1975. הנאשמת היתה מנהלת פעילה בעסק ומתוקף תפקידה חייבת בהגשת דוחות תקופתיים לרשויות המע"מ וכן לשלם את המס הנובע מהם במועד. הנאשמת לא הגישה במועד את הדוחות התקופתיים שלהלן: פברואר 2010, מאי 2010 ויוני 2010. כמו כן, הנאשמת הגישה באיחור את הדוחות התקופתיים שלהלן: דוח לינואר 2010 הוגש באיחור של 35 ימים, דוח לנובמבר 2009 הוגש באיחור של 31 ימים, דוח לינואר 2009 הוגש באיחור של 28 ימים ודוח של ספטמבר 2008 הוגש באיחור של 21 ימים.

2.באי כוח הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יושת על הנאשמת מאסר על תנאי וקנס כספי. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לגובה הקנס. בא כוח המאשימה טען כי הנאשמת לא הסירה את המחדלים, כאשר חוב הקרן בגין ביצוע העבירות נשוא כתב האישום עומד על 24,663 ₪, ואשר צבר קנסות בסך של 102,267 ₪ וכן ריבית בסך של 26,491 ₪. לטענת המאשימה העונש הראוי בנסיבות העניין הוא של מאסר בפועל, אך בנסיבות העניין ולאור נסיבותיה האישיות של הנאשמת הסכים להסתפק במאסר מותנה תוך השתת קנס כספי מרתיע. המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבהן הורשעה הנאשמת נע בין 10,000 ₪ ל-29,000 ₪ וכי יש להשית על הנאשמת את הקנס המקסימאלי במתחם.

3.בא כוח הנאשמת טען שיש להשית על הנאשמת קנס סימלי בלבד וזאת מאחר ומדובר באם חד הורית לארבעה ילדים קטינים וכי סכום המחדל מגיע ל8000 ₪ בלבד והפנה להודעה שנגבתה ממנה בפני הרשות החוקרת (נ/1). בנוסף, כנגד הנאשמת ניתן פסק דין פינוי לסילוק ידה מהדירה שבה מתגוררת כיום (נ/3) וכן ניתן צו כינוס לנכסיה ונקבע דיון לצורך הכרזתה כפושטת רגל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לחודש מרץ 2013 (נ/2).

4.ככלל נפסק לא אחת כי בעבירות מס, שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותם וזאת נוכח הפגיעה הקשה של עבירות המס במשק ובכלכלה. רבים מעברייני המס הם אנשים שיראו כנורמטיביים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי, ומכאן המשקל המיוחד להיבט ההרתעתי בענישתם של עברייני המס (רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 9.9.12 ע"י כבוד השופט שוהם; 1689/09 אוראל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 10.5.09 ע"י כבוד השופט ג'ובראן; רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.11.06 ע"י כבוד השופט ג'ובראן); ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 727,721 (2004).

5.מתחם העונש ההולם במקרה שבפני הוגדר ע"י באי כוח הצדדים בהסכמה, כך שרכיבי העונש יכללו מאסר על תנאי וקנס כספי. המחלוקת בין הצדדים נוגעת רק לעניין גובה הקנס הכספי. יש לזכור כי בפסיקה נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל, וזאת אף במקרים שהוסרו המחדלים (רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.11.06 ע"י כבוד השופט ג'ובראן). עמדתה של המאשימה שלא לבקש עונש של מאסר בפועל לוקח בחשבון את נסיבותיה האישיות של הנאשמת ולכן הנאשמת לא יכולה לזכות להקלה משמעותית גם לגבי גובה הקנס.

6.בפסיקה נקבע כי העבירה לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, איננה עבירה של אחריות קפידה, אלא עבירה של מחשבה או פלילית או רשלנות (רע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל פ"ד נב(2) 673, במיוחד עמ' 690, 694 ו-704 לפסק הדין; רע"פ 1875/98 אורן בנגב מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(4) 529, 536).

7.מתחם העונש ההולם לגבי גובה הקנס נע בין 5,000 ₪ ל-29,200 ₪. סעיף 40ח לחוק העונשין קובע כי בעת שבית המשפט קובע כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס עליו להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם. בעת קביעת גובה הקנס לקחתי בחשבון את העובדה כי לנאשמת אין עבר פלילי קודם (ראו סעיף 40יא(11) לחוק העונשין), הודאתה של הנאשמת וחיסכון בזמן שיפוטי (ראו סעיף 40יא(4) ו-(5) לחוק העונשין). כמו כן, לקחתי בחשבון את מצבה המשפחתי של הנאשמת כמי שהינה אם לארבעה ילדים ונמצאת בהליכי פשיטת רגל (ראו סעיף 40יא(2) לחוק העונשין). נתון נוסף שיש לקחתו בחשבון הוא היקף סכום הקרן נשוא העבירות המפורטות בכתב האישום (ראו סעיף 40ט(3) ו-(4) לחוק העונשין).

8.לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא תבצע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף.

ב.הנאשמת תשלם קנס בסך של 7,000 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.4.13 והיתרה בראשון לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, יד' אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: